שגיא וענת יושבים בסלון אחרי יום עבודה מתיש ענת פונה לשגיא ואומרת לו…

ענת: אתה לא מאמין מה קרה היום בעבודה, מיכל הכלבה הזאת שתמיד נטפלת אלי הכניסה אותי לשיחה אצלה במשרד ולאחר שהיא נתנה לי נאום על כמה היא עובדת קשה היא אמרה לי שהיא לא מרוצה מהעבודה שלי ושאם העבודה שלי לא תשתפר היא תפנה להנהלה…אתה מאמין?

שגיא: וואוו…באמת?

ענת: כן!@#$)מקללת)

שגיא: ממה היא לא מרוצה?

ענת: היא טוענת שמאז שילדתי את יהלי אני פחות מפוקסת בעבודה ושאני לא מזיזה עניינים

שגיא: (במבט מהורהר) האמת שזה נשמע הגיוני, אני גם שמתי לב שבבית את מספיקה פחות. אולי את צריכה לשים לב לזה ולנסות להעלות את קצב העבודה. יש לי איזו שיטה שאני משתמש בה בכל פעם שאני רוצה לתת קצב בעבודה. אני חושב שזה יכול לשנות את היחס שלה

ענת: (קוטעת אותו באמצע בזעם עם דמעות בעיניים) אתה צוחק עלי? אתה מבין מה עובר עלי  בשנה האחרונה? אני בקושי ישנה. איזה להעלות ואיזה קצב אני בקושי מצליחה להישאר ערה…אתה בדיוק כמוה. ביקורתי ושתלטן.

שגיא: (נעלב) אני שתלטן תסתכלי על עצמך. על ראש הגנב בוער הכובע, אני לא אשם בזה שההספק שלך ירד אני בסה"כ מנסה לעזור. זאת לא אשמתי שדברים נופלים לך מהידיים ושהכל מתפרק לך. אם היית קצת יותר אחראית אולי היית מספיקה יותר או אולי היית מוכנה לקבל עזרה ממני או ממנה. הבעייה שלך היא שאת לא יודעת להתמודד עם לחצים וכשאת נלחצת את מאשימה את כל מי שנמצא בסביבה. אולי תאשימי גם את הילדים?

המריבה מתפתחת והערב של שגיא וענת הופך לערב מלא עצב וטינה. הסיבה שזה קורה היא משום ששגיא בלא יודעין חבר עם האויב. בכדי להבין את השגיאה צריך קודם כל להבין את המנגנון של השיחה הזאת.

אנשים בכלל ונשים בפרט לעיתים מספרים על קשיים איתם הם מתמודדים ועל חויות קשות שעברו עליהם. הם עושים זאת משום שהם מחזיקים בגופם ובנפשם איזשהו רגש לא נעים והם רוצים לשחרר אותו דרך השיחה. לעיתים המשתף ירצה רעיון או פיתרון בכדי לשחרר את הרגש(הרבה גברים זקוקים לזה) ובמקרים רבים אחרים הוא ירצה השתתפות בתחושה וברגש(אסטרטגיה שנשים משתמשות בה אבל לא רק נשים).

ברגע ששגיא אמר לענת שמה שמיכל אומרת נכון במידה מסוימת הוא אשר את הפחד הגדול ביותר שלה פעמיים. ראשית שהיא אכן לא עושה עבודה טובה ולכן הגיעה לה השיחה הזאת-גם אם הוא לא אמר את זה וגם לא התכוון לזה-מבחינתו הוא בסה"כ דבר על הספקים. שנית שהתגובה שלה של הכעס ואכזבה היא לגמרי לא מוצדקת כי מה שהיא בעצם הייתה אמורה לעשות זה להתעשת ולמצוא פתרון.

בחצי דקה מיכל הכואבת והמאוכזבת שעשו לה עוול הפכה למיכל הלא אחראית במקום העבודה שלה שמגיע לה שיחת התעוררות. 30 שניות לאחר מכן התווספה תוספת והיא שמענת המאוכזבת והכועסת היא הפכה לענת הילדותית שלא יודעת להתמודד עם ביקורת ובמקום ליצור תוכנית עבודה היא מתמודדת עם ביקורת באופן רגשני וכואב.

אז איך נראית האלטרנטיבה לשגיאה? זאת עשויה להיות דוגמה מעט אידאלית, אחת מיני רבות שהן אפשריות.

ענת: אתה לא מאמין מה קרה היום בעבודה, מיכל הכלבה הזאת שתמיד נטפלת אלי הכניסה אותי לשיחה אצלה במשרד ולאחר שהיא נתנה לי נאום על כמה היא עובדת קשה היא אמרה לי שהיא לא מרוצה מהעבודה שלי ושאם העבודה שלי לא תשתפר היא תפנה להנהלה…אתה מאמין?

שגיא: וואוו…באמת?

ענת: כן!@#$)מקללת)

שגיא: ממה היא רוצה ממך?

ענת: היא טוענת שמאז שילדתי את יהלי אני פחות מפוקסת בעבודה ושאני לא מזיזה עניינים

שגיא: נו באמת, היא לא יודעת מה זה להיות אמא לתינוק? מה היא חושבת לעצמה? היא לא עברה שנה קשה כשהיו לה תינוקות? זה טבעי

ענת: היא אומרת שתמיד היה לה סידור ושהיא תמיד שמה את העבודה קודם

שגיא: את רצינית (בפליאה). מאיפה הגיעה המכשפה הזאת. אפילו החברה אצלנו בעבודה מבינים יותר.ממש מאכזב ועוד ממישהי שיש לה 3 ילדים. זה בטח רסק אותך.

ענת: (דומעת שוב) לגמרי

שגיא: מה את צריכה ממני ממי, איך אני יכול לעזור?

ענת: אני פשוט צריכה שתקשיב לי ותחבק אותי.

ההשתתפות מעבירה לצד הכואב את המסר שהוא לא לבד, שמבינים אותו ואת התחושות שלו ושהוא יכול להיתמך ולקבל אהבה גם כשהוא כואב ודואב. מעבר לכך שגיא מעביר לענת מסר סמוי נוסף והוא שזה בסדר להרגיש מאוכזבת וכואבת ואז סוף סוף ענת יכולה להפסיק לייסר את עצמה על מה שקרה במשרד עם מיכל. התחושות שלה הגיוניות ואנושיות והיא לא עשתה שום דבר רע למרות שזאת התחושה שהיא נשארה איתה אחרי השיחה עם מיכל. בפעם הבאה כשבת זוגך כואבת אל תחבור עם האויב כי בסופו של יום תמצא את עצמך חווה בשידור חי את המשפט הידוע

if you can’t join them beat them

ולא זאת לא טעות…

אם אהבת את התוכן הזה ואתה מעוניין לקבל עוד ממנו 

• אתה מוזמן להירשם כאן ואני אשמח לשלוח לך מדריך ותכנים נוספים

• להצטרף לקבוצה של אינטליגנציה במערכות יחסים בפייסבוק

• עשה לנו לייק בדף