כתבה ממגזין קהילת המאמנים בישראל: " נעליים לסנדלר היחף"

נעליים לסנדלר היחף / שי צפיר

חדשות לבקרים אני מוצא את עצמי ואנשים בחיי משתמשים במושג 'יעוד'.
אנשים מוצאים את עצמם שואלים שאלות הנוגעות לייעודם האישי הזוגי והמקצועי, שאלות כגון:
לאן אני מעוניין לקדם את חיי?
האם יש דרך שבה אני יכול להפיק את אותן תוצאות עם הרבה פחות מאמץ?
מדוע אני כל הזמן מתמודד עם אותו כאב בחיי?  

למעשה חלק גדול מהשאלות המהותיות שאנחנו שואלים הן שאלות הנוגעות לייעודנו.
אז על מה בדיוק אנחנו מדברים כשאנחנו אומרים יעוד?
האם זה על מהו המסלול המעצים והנכון ביותר עבורנו להתקדם לעבר מימוש יעדנו? על הצלחה מקצועית? ואולי על מקצוע?
כאשר חקרתי וקראתי,  התשובות שקיבלתי היו שונות ומגוונות אך כולן כיוונו לאותו מקום, מדובר בגם גם גם וגם.
במילים אחרות יעוד עוסק גם בדרך הנינוחה והמעצימה ביותר עבור אדם להתקדם בחייו, גם בכיוון שבו הוא מעוניין לפנות וגם בכאבים הכרוניים איתם הוא מתמודד בחייו.

היעוד גם כולל את חזונו של האדם, את הדרך בה הוא מקבל בחירות.
אה, ויש עוד משהו – הוא נוגע לדרך שבה האדם מאזן את התפקידים השונים בחייו.
בקיצור, במבט ראשון שאלת היעוד מתגלה כסמטוחה שלמה.
את הרעיונות הללו ניתן לחלק למעשה ל – 8 יסודות מרכזיים המרכיבים את ייעודו של האדם. והם:

דרך
כיוון
חזקות
כאב
חזון
בחירה
ערכי ליבה
איזון  

הפרדה בין היסודות= הפרדת שיחות
ההפרדה בין היסודות היא הפרדת שיחות. כשאנחנו מדברים עם אדם המתמודד עם שאלת היעוד, עלינו לדעת שמאחורי השאלה 'מהו היעוד שלי וכיצד אני מממש אותו', מסתתרות עוד 8 שאלות סמויות. כשאנחנו מנהלים שאלות ביחס ליעוד, למעשה אנחנו מנסים  לפתור משוואה בשמונה נעלמים, כשבפועל לרשותנו רק משוואה אחת. חשוב לדעת את היסודות ומה משמעותם, ולהפריד ביניהם. החשיבות בהפרדת היסודות נובעת מכך שרוב האנשים ממשים חלק מיסודות היעוד ואת חלקם אינם ממשים בחייהם, ואלה הם היסודות שלמעשה הלקוח מעוניין להתמקד בהם בתהליך חשיפת ייעודו.

8 יסודות היעוד :
דרך
יסוד הדרך עוסק בעיקר בלענות על השאלה, 'מהם הערכים המאפשרים לי להתקדם ממקום אחד לאחר בחיי, באופן נינוח מהנה ומספק'. לשם המחשה נניח שאני מעוניין כיום להקים עסק או להתחתן. מה תהיה הדרך הנינוחה והמעצימה ביותר עבורי לממש את המטרה הזאת?  מסתבר שלכל אדם יש סדרה של ערכים שכאשר הוא חי את חייו מתוכם, היכולת שלו להתקדם בדרכו אליהם היא נינוחה, מעצימה ומספקת יותר. יסוד הדרך בעצם עונה על השאלה 'מהו שביל הזהב עבורי להתקדם בחיי כאדם', בלי להתחשב בשאלת הכיוון.

 כיוון
שאלת הכיוון שואלת מהו הכיוון שאליו אני מתכוון להתקדם היום בחיי, או במילים אחרות, מהן התחושות, הרגשות וההוויות שאני מעוניין להכניס בשלב זה לחיי. האם אני מעוניין להתקדם בחיי ולשלב בהם יותר חיוניות? האם הייתי מעוניין לשלב בחיי יותר משפחתיות? האם הייתי מעוניין לשלב בחיי יותר נתינה? כל אילו הם בעצם כיוונים שניתן בהמשך להפוך אותם ליעדים במישור האישי והמקצועי (יסוד הכיוון הוא אחד היסודות המשמעותיים ביותר לחשיפת ייעודו המקצועי של אדם). בהזדמנות חגיגית זאת אני רוצה לומר, שאחד הממצאים שהתגלו בעבודתי כמאמן ביעוד ומתוך קריאת ספרים של סופרים בנושא, הוא העובדה הפשוטה שיעוד אינו מקצוע. כביכול כולנו יודעים זאת, ולמרות זאת פעמים רבות כאשר אנשים מדברים על ייעודם מצאתי שהם למעשה מדברים על קריירה. מתוך זה שיעוד אינו מקצוע ,אנחנו יכולים להסיק שמקצועות  שונים יכולים לאפשר לאדם לממש את ייעודו. מקצוע יכול להוות "קרקע" או מגרש למימוש יסודות שונים בייעודו של אדם.

כאב
יסוד הכאב מציין  כי לכל אדם ישנו מצב הווייתי כלשהו, ממנו הוא נמנע ואותו הוא חושש לחוות במהלך חייו. למעשה, חלק גדול מההחלטות שמקבל האדם הן תוצר לוואי של אותו כאב. הנחת היסוד היא כי אותו כאב הוא חלק בלתי נפרד מייעודו של האדם, והוא למעשה הקרקע הפורייה ביותר לצמיחה עבורו בחייו. הכאב הוא המסגרת של האדם ליצור חזון ודרך החזון ליצור ריפוי מתמשך לכאבו האישי ולכאב של אנשים בסביבה.

אחד הדברים שהובילו אותי למסקנה שיש קורלציה בין הכאב ובין מימוש היעוד היה דווקא יסוד החזון. במהלך ההתבוננות שלי ביצירת חזון עבור עצמי ועבור לקוחותיי, קראתי אוטוביוגרפיות של אנשי חזון והבחנתי בכך שאנשים כגון הרצל, גנדי, מרתין לותר קינג. לא התיישבו יום בהיר אחד והחליט לכתוב חזון מדליק, אלא פעמים רבות הם לא היו מעוניינים לממש חזון כזה או אחר ובכל זאת היה כוח שהוביל אותם להניע את עצמם ולחולל מפנה בעולם. הכוח לא היה ריגוש וגם לא התלהבות, אלו הגיעו בשלב מאוחר יותר-עם החזון-….. הכוח המניע היה כאב!
הרצון לרפא את הכאב, חוסר המוכנות להמשיך באותה דרך בה הלכו עד כה הובילו ליצירת החזון ולשאלת שאלות חדשות.
הנחת היסוד של יסוד הכאב היא, כי אפשר ליצור בחיים מתוך מקורות רבים אבל כאב הוא אחד המקורות החזקים ביותר. מאחר שרוב האנשים שאני מכיר מתמודדים עם כאב כזה או אחר בחייהם, הרי שזו הקרקע המושלמת ליצירת החזון[1].

חזון
החזון הוא מענה לכאב, ניתן ליצור חזון מכל מיני מקומות בחיים, אפשר ליצור חזון עבור רעיון שנראה מדליק, ניתן ליצור חזון מתוך משהו שמרגש אותנו וניתן ליצור חזון מתוך כאב. המתאמנים שאותם אימנתי בשנים האחרונות, וגם ניסיוני האישי, הדגימו לי שהחזון החזק ביותר והמשמעותי ביותר עבור בני אדם הוא חזון הנוצר כתוצר לוואי של כאב. מאחר וליוצר החזון יש מטען רגשי, ניסיון פיזי אונטולוגי, וגם היסטוריה הנוגעת לכאב, הרי שיש לו מחויבות בלתי מתפשרת לחזון. במקרים רבים יהיה איש החזון אדם שחולל מפנה כלשהו ביחסיו עם הכאב, ולאחר שעשה זאת יכאב את כאבם של אלו שעדיין לא חוללו את המפנה. החזון יהיה בד"כ אפשרות כלשהי שתשפיע על יוזם החזון ועל הסביבה שלו, ותהיה מזור לכאב שאותה חווים אנשים הסובלים מהכאב. מטרתו של איש החזון תהיה לבחור את המשאב אותו הוא מעוניין למקסם מתוך החזון שלו באופן מתמשך. המשאב יכול להיות כל דבר, החל בכסף וכלה באהבה, שיטת חשיבה, ובעצם כל משאב או ישות אותה ניתן למקסם ולמדוד.

חוזקות
זהו אחד היסודות היותר מורכבים ובעייתיים בעבודת היעוד. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שחוזקותינו מאפשרות לנו להתקדם בחיים לפרק זמן קצר יחסית ומהר, אך הן אינן מאפשרות לנו להתמיד לאורך זמן בפעילות כלשהי. הקושי בחזקות מצוי במה שקורה לאחר שאנחנו מפיקים את התוצאה. פעמים רבות אנשים המפיקים תוצאות מתוך חזקות מוצאים את עצמם עייפים, רצוצים וחסרי עצמה, מה עוד שאותו גורם שהביא אותם לפעול (פחד/דאגה וכדומה), כבר לא נמצא, ואז הם חוזרים חזרה למצב של חוסר פעולה באותו נושא. למעשה, חיים מתוך חוזקות הם מעין "צעד תימני", שאינו מאפשר התקדמות בחיים. כאשר אני מדבר על חוזקות אני מדבר על תכונות אופי שפיתחנו במשך השנים. דוגמא לחוזק יכולה להיות אסרטיביות, יעילות, קור רוח ועוד. כל התכונות הללו הן תכונות מצוינות לשימוש כאשר אנחנו זקוקים להן כדי להצליח ולהתקיים, הבעיה מתחילה כאשר אנחנו מעוניינים למצוא דרך לצמוח ולהתפתח באופן נינוח ובהצלחה לאורך זמן, בלי עליות וירידות חדות בתוצאות שאנחנו מפיקים בחיינו. לכן כדאי לנו לשים לב לפני שאנחנו משתמשים בהן או כפי שאמר פעם אדם חכם" "עבור פטיש כל דבר בסביבה נראה כמסמר". ישנם תחומים בחיינו בהם חוזקותינו לא רק שאינן מקדמות אותנו, אלא גורמות לנו להישאר מחוסרי עצמה. מדוע החוזקות מופיעות כאחד היסודות? משום שעלינו להכיר את חוזקותינו, לדעת אותן וללמוד מתי להשתמש בהן ומה הם הרגעים הנכונים להימנע מהשימוש בהם.

בחירה
אני תמיד אומר שישנם שני יסודות ביעוד, המבטאים יותר מכל יסוד אחר את התכלית של עבודת היעוד, והם יסוד הבחירה ויסוד האיזון.

יסוד הבחירה עוסק במציאות בה אנחנו ביום חיים ביום יום – המציאות של קבלת בחירות והחלטות בכל רגע ורגע. יסוד הבחירה משמעותו שלכל אדם יש את החופש והאוטונומיה להגיב ולקבל בחירות והחלטות ביחס לחייו, שיהיו במתאם ליסודות הדרך, הכיוון, הכאב והחזון, או לחלופין, לקבל החלטות שהן מיושרות קו עם היסודות הללו. למעשה, כאשר אנחנו מקבלים בחירות, אנחנו מעצבים הלכה למעשה את היעוד שלנו – גם בהחלטות הפשוטות והשרירותיות ביותר. לעיתים החלטה שמהווה סטייה קלה ממסלול חיינו הרגיל, מתבטאת לאורך זמן בשינויים מרחיקי לכת בחיינו. כך למשל, הצטרפות לחוג יוגה שכונתי פעמיים בשבוע עשויה להראות כמשהו נחמד לעשות בזמני הפנוי, אך בטווח זמן של ארבע שנים, ההשפעה על אורח חיי, האנשים איתם אני מתרועע, היחסים שלי עם אוכל וגוף ועוד נושאים רבים אחרים, יכולה להיות עצומה, עד כדי מהפך. הכל מתוך ההחלטה להתחיל לעשות יוגה פעמיים בשבוע. לכן, היכולת לבחור בהתאם ליסודות היעוד שלנו ובהתאם לאינטואיציה שלנו, מאפשרת לנו לצמוח בחיינו ולממש את ייעודנו בחיי היום יום. ישנם 3 מקומות מתוכם אנחנו מקבלים בחירות בחיינו:

1)התמכרויות.
2)מבנים חברתיים.
3)מתוך הערכים הגבוהים שלנו ובמתאם לייעודנו.

קבלת בחירות מתוך התמכרויות מאופיינת בעשייה המספקת עבורנו צורך מסוים תוך כדי פגיעה בערך או בצורך אחר. לדוגמא: עישון, שתייה חריפה וכל התנהגות שאינה נותנת לנו עצמה לאורך זמן.

קבלת בחירות מתוך מבנים חברתיים, עוסקת בקבלת החלטות משום שכך עושים הבריות. כל בחירה שנעשית מתוך הרציונאל שכך עושות הבריות, אינה עוסקת בשיפוט האם נכון לפעול כך או לא, אלא זה פשוט מקום ממנו אנשים מקבלים החלטות בחיים.

קבלת בחירות מתוך נאמנות לערכים גבוהים במתאם לחזון ובמתאם לכיוון אליו אני מעוניין להתקדם בחיי מתוך ידיעה והיכרות עם הערכים הללו.  

ערכי ליבה / אני מאמין
לכל אדם ישנה סדרה של ערכים, בעלי מעמד גבוה ביחס לערכים אחרים בחייו. ערכים אלו הם ערכי הליבה של האדם, ובדרך כלל הם מרכיבים את האני מאמין שלו. החשיבות של אני מאמין בעבודת היעוד, היא בכך שהיא מאפשרת לאדם לבנות את חייו סביב אותם ערכים, ולכתוב מהו האני מאמין שלו ביחס לכל תחום מתוך אותם ערכי ליבה. למעשה, החוקים והכללים שאנחנו יוצרים עבור עצמנו בזוגיות, בעבודה, או בעסק, עשויים להיות תוצר לוואי של האני מאמין שלנו או לחלופין, תוצר לוואי של הנושאים שמטרידים אותנו בחיים. בנוסף, תפקידו של האני מאמין לאפשר לנו לקבל החלטות מקצועיות ואישיות, ולבחון האם הצעה עסקית או הצעת עבודה מיושרת קו עם האני מאמין שלנו או לא.

איזון
כיצד אנחנו יכולים ליצור תחושה של איזון בין תחומי חיינו השונים? על השאלה הנ"ל עונה יסוד זה. יסוד האיזון מכיר בכך שלכולנו יש סדרה של תחומים בחיינו, והוא מאפשר לנו לאזן מדי שבוע בין התחומים הללו, ולבחון האם הלכה למעשה אנו מקדמים את חיינו באופן מאוזן. האם אני מקדם את הקריירה שלי ובד בבד מעמיק את יחסיי עם אשתי ועם הילדים? האם הפעולות שאני מבצע בכל תחום בחיי מיושרות קו עם יסוד הכיוון (עם הכיוונים אליהם אני מעוניין להתקדם)? האם אני מקדם את החזון שלי ונותן מענה לכאב (אותו כאב שהזכרנו קודם) והאם בתוך כל ההמולה יש לי פנאי לבלות מעט זמן עם עצמי, עם חבריי, האם אני שומר על בריאות וכושר גופני? למעשה יסוד זה עוסק בהטמעת 7 יסודות היעוד האחרים בכל תחומי חיינו באופן נינוח ושלו, ובאופן בו אנחנו מקדמים את תחומי חיינו מתוך היעוד שלנו בפועל.

לסיכום
האתגר המרכזי עבורנו כבני אדם הוא לזהות את היסודות השונים ואת יעודנו ולממשו, כאשר החוויה של מימוש היעוד אינה נקודה אחת בזמן, אלא דרך מתמשכת, שבה מרגע לרגע ומיום ליום אנחנו מממשים יותר ויותר את עצמנו ואת יעודנו האישי והמקצועי.

פורסם במגזין קהילת המאמנים בישראל

כתבה ממגזין קהילת המאמנים בישראל: " נעליים לסנדלר היחף"

חזרה לכתבות מן העיתונות