רמזים שקופים

אף אחד לא אוהב לריב…ובטח שלא על אותה סוגיה שוב ושוב עם אותם טיעונים עלבונות ואכזבות. הסוגיות שזוג רב עליהן שוב ושוב נקראות בעיות נצחיות. למרות ההתמודדות והתסכול שמתלווה להן בעיות נצחיות הן סוג של רמז למצב האקלים בזוגיות ולמה עובר על כל אחד מבני הזוג. דוגמה לכך שבעיה נצחית מעידה על רמזים אפשר לראות באינטראקציה בין עינת ושגיא. הרעיון של רמזים שמסתתרים מאחורי הקונפליקט מופיע בכתיבתו של ד"ר דן ווייל יועץ זוגי שהוא עילוי בספרו after the honeymoon.

נ.ב. על מנת להמחיש את הרעיון הכנסתי דמות לסיפור שנקראת ספקנות. היא לא כל כך מתחברת לרעיונות שלי ובטח שלא לכך שניתן לצמוח ולהתפתח דרך קונפליקטים. מייד תכירו אותה

עינת ושגיא שוכבים ביחד במיטה בסוף יום וכל אחד מהם קורא וכותב הודעות בסמארטפון, קורא כתבות ומתעדכן על דברים שונים שפספס במהלך היום. עינת משלימה את רשימת הקניות שלה כאשר עינת מסתכלת על שגיא ומניחה באיטיות את הסמארטפון בצד ואומרת

עינת: "למה אתה חייב להיות כל הזמן בתוך המכשיר הזה?"

שגיא: "מה? על מה את מדברת?(ממשיך לקרוא את הכתבה בynet)"

עינת: "אני מדברת על זה שאנחנו יושבים כאן כבר רבע שעה ביחד ולא מעבירים מילה בינינו"

שגיא: "נו מה הבעייה עם זה?(מרגיש מותקף). חוץ מזה לא ראיתי שאת יוזמת יותר מידי נושאי שיחה? את כל הזמן מסתמסת עם מיכל על המריבות שלה עם אייל"

עינת: "לפחות אני מחפשת קשר עם אנשים ואם אני מצ'וטטת איתה זה בגלל שאני לא יכולה לדבר איתך! אין עם מי לדבר"

שגיא: "טוב מה את רוצה שאני אומר…על מה את רוצה שנדבר?"

עינת: "ככה אני לא רוצה שנדבר על כלום, זה מוזר וטכני ולא נעים"

שגיא: "את פשוט מחפשת מריבות, את בן אדם שאוהב לריב ולהרוס את הכיף וחוץ מזה ראיתי איך את נהנית לא פחות ממני להיות עם הפלאפון אז אל תשקרי"

עינת: "או הנה זה מתחיל, עכשיו אני שקרנית…תפסיק עם ההצטדקות הזאת, אתה התחלת עם המכשיר הזה אז לא היתה לי ברירה ואז גם אני התחלתי להתכתב עם כל העולם. מה אני אעשה אשב פה כמו איזה פוסטמה ואחכה לך שתסיים?"

שגיא ועינת נקלעו לויכוח שאף אחד מהם לא רוצה להיות בו. עינת לא רוצה לקבל על עצמה את התפקיד של האישה המתלוננת והמתוסכלת ושגיא לא רוצה לקבל על עצמו את התפקיד של הגבר המרוחק והמסתגר. הוא חושש שהיא נזקקת מידי והיא חוששת שהוא סגור מידי ואולי זאת היתה טעות עבורם להיות ביחד. אז איך הם היו יכולים להימנע ממריבה מסוג זה בעתיד? אילו הם היו מכירים בעובדה שהאמירה של עינת "למה אתה חייב כל הזמן להיות במכשיר הזה" היא רמז ולא שאלה קונקרטית ששגיא צריך לענות עליה. היא רמז לכך שעינת מרגישה ריחוק ביניהם ושקשה לה עם התחושה הזאת. תקשורת ושיחה היא אחד ממכשירי המדידה של עינת לקשר שלה עם שגיא ולכן כאשר אין תקשורת ביניהם עבור עינת זה עלול להיות סממן לכך שיש הפרעות מכל מיני סוגים בזוגיות. אבל היות ושיחה זה מדד בעייתי וגס יחסית הם צריכים לברר בכל מקרה לגופו מה עובר עליהם. אם עינת ושגיא היו יכולים לנהל שיחה שבה שניהם יכירו בכך שהיא לפעמים מרגישה מרוחקת ממנו כאשר הם לא מדברים בזמן שהם ביחד. ואילו הם יכלו לברר מדוע היא מרגישה מרוחקת באותו מעמד זה היה מאפשר להם לנהל בעתיד שיחה מהסוג הזה.

עינת: "אני שוב פעם מתבאסת שאנחנו יושבים כאן ומתעסקים בדברים אחרים ולא אחד בשנייה"

שגיא: וואלה, למה? מה עובר עלייך(ברכות)?

עינת: לא יודעת אנחנו כל כך עסוקים בעניינים שלנו זה כאילו שאנחנו חיים בעולמות אחרים.

שגיא: את שוב מרגישה שאנחנו רחוקים…אז קודם כל בואי נטפל במרחק הפיזי(מתקרב אליה ושם עליה את היד).

עינת: בד"כ אני בסבבה עם זה שאנחנו עסוקים כל אחד בעניינים שלו, אבל הערב זה כאילו שאנחנו מנותקים".

שגיא: "כן אני יודע על מה את מדברת, אני גם הרגשתי את זה בזמן האחרון"

עינת: "אני מודאגת מהמצב אצלנו בעבודה, אני נמנעת מלדבר על זה כי לא בא לי להישמע כמו תקליט

שבור ולא בא לי שתחשוב שאני מין רכיכה תלותית ונזקקת"

שגיא: "נראה לך? אני יודע בדיוק על מה את מדברת…אני שוב פעם אוכל לעצמי את הלב על מה שקורה

לאבא שלי ואני יודע שאת מודאגת לגבי המצב אצלכם בעבודה ולא רציתי להדאיג אותך עם משהו

נוסף"

השיחה הזאת בין עינת ושגיא היא שיחה די אידיאלית שאני העליתי על הכתב על מנת להראות איך השיחה ביניהם היתה עשויה להתנהל אילו הם ידעו לזהות את הרמז שמסתתר מאחורי "למה אתה כל הזמן בתוך המכשיר הזה". במקרים רבים היא היתה מתנהלת בצורה יותר גמלונית ומגושמת יחד עם זאת היא באה להראות 2 דברים:

כאשר זוג מכיר את הרמזים היחודיים שמסתתרים מאחורי הבעיות הנצחיות שלו יש לו אפשרות לנהל שיח מקרב ולא מרחיק.
בגלל ששגיא ועינת מנעו אחד מהשנייה את מה שעובר עליהם בכדי לא להעמיס על האחר למעשה הם נתקו את עצמם ואחד את השנייה ממערכת היחסים.

ספקנות: אין פה שום עניין של רמזים, היא פשוט לא מסוגלת לתת לאנשים אחרים את הספייס שלהם והוא מרוכז בעיקר בעצמו. זה מקרה טיפוסי של הרבה זוגות. אולי הם באמת לא צריכים להיות ביחד. וחוץ מזה אם זה תרחיש אידיאלי בשביל מה אתה כותב אותו? הרי אתה בעצם אומר שזה לא אפשרי לזוגות לתקשר כך.

שי: אולי הם לא צריכים להיות ביחד אבל באותה נשימה אפשר לומר שההתמודדות שלהם לא שונה מהרבה זוגות, לכל זוג יש את הרגעים שבהם הם מרגישים מרוחקים אחד מהשנייה. זה לא שזה קורה כל הזמן להיפך היא אומרת שבמקרים רבים היא "סבבה עם זה שהם עסוקים בעניינים אחרים" רק שעכשיו קורה משהו אחר ולכן אין פה עניין של איזושהי תכונה בעייתית אלא זה חלק שגרתי מלהיות במערכת של אהבה וקשר. השאלה היא אם הם מבינים את זה כזוג ואם יש להם את ההיכרות עם הזוגיות היחודית שלהם ועם הרמזים היחודיים.