• שי צפיר 6 סיפורי סבתא על ייעוץ זוגי

6 סיפורי סבתא על יעוץ זוגי

סיפור # 1
"אתה תעזור לנו לפתור את הבעיות שלנו נכון?"
מדוע זה סיפור סבתא? משום שגם בנישואים מספקים 70% מהבעיות הן מתמשכות
ולא נפתרות לאורך שנים…נשמע עגום? זה לא חייב להיות.הבעיות אינן מעיבות בהכרח
על השמחה והסיפוק בקשר כאשר הקשר מבוסס וחזק.בדיוק כפי שמערכת חיסונית חזקה אינה מאויימת
ואינה סובלת מכמות מסויימת של חיידקים שהם פחות טובים בגוף כך מערכת יחסים אוהבת
וחברית הופכת את הבעיות לשוליות וחסרות משמעות. מבחינתי יעוץ זוגי מוצלח נועד לבנות מערכת
חברות זוגית חזקה בה אהבה, חברות וקרבה שוררים. כאשר זה קורה הבעיות המתמשכות הופכות
למטרידות -לעיתים- במקרה הרע ולחסרות משמעות במקרה הטוב משום שבני זוג אומרים לעצמם
בסתר ליבם "הוא כל כך טוב אליי ויש לו כל מיני רגישויות-ככה זה לכולם יש רגישויות כאילו".

סיפור # 2
אתה תאמר לנו אם אנחנו צריכים להתגרש!!!
זה סיפור סבתא מכל כך הרבה סיבות שאני לא יודע מאיפה להתחיל.ראשית זה לא המקום
שלי להחליט עבור זוג האם הם צריכים להתגרש או לא.בלי קשר לכמה אני יודע על מערכות
יחסים וכמה המצב ביניהם מורכב.זה לא תחום העיסוק שלי ולטעמי קביעה כזאת היא יהירה.
שנית,האבחון שאני עושה כיועץ מאפשר לי לדעת עד כמה המערכת יחסים פגועה ועד כמה היא
מפורקת אבל זה לא אומר שהזוג כזוג לא יוכל לבנות אותה מחדש.הפקטור המשמעותי ביותר
ביעוץ זוגי הוא רמת ההתמסרות של הזוג לתהליך ועד כמה הם יעבדו ויתמודדו במהלכו.
ראיתי ב8 שנים האחרונות זוגות שהגיעו לאחר בגידה,הלם קרב והיסטוריית ילדות קשה בונים
ומשקמים את הקשר מחדש בהצלחה רבה. מנגד פגשתי זוגות שהריחוק והשחיקה של היום יום הובילה
אותם להחלטה שהם לא מעוניינים בתהליך אחרי האבחון למרות שהמקרה שלהם נחשב
לכאורה להרבה יותר קל. את הפקטור שנקרא התמסרות לתהליך ולדרך אי אפשר לכמת
בשום אבחון,את זה רואים בשטח ברגע שהזוג בא במגע עם התהליך ועם כלי העבודה.

סיפור # 3
"אם עזרת לכל כך הרבה זוגות אתה כנראה אופטימיסט בנפשך"
אז זהו שלא…למעשה אני די פסימיסט באופיי ביחס לתהליכי משבר ובגלל
שאני כזה אני תמיד מחפש את הפרצות בתוך התהליך שאיתן אצטרך להתמודד.
שאלות כמו "מה עשוי להשתבש בתהליך?","מה עשוי להשתבש לאחר שנסיים?"
"איך אתם כזוג תתמודדו עם רגרסייה ברגע שאני לא אהיה בתמונה?" הן שאלות
שאני מציף ומשתמש בהן על מנת לבצר את מערכת היחסים עם הזוג.אני עושה את זה עם עצמי
לכל אורך התהליך ומול הזוג כאשר אנחנו בשלבי סיום ומערכת יחסים נמצאת במצב טוב מאי פעם.
מעבר לכך בתפיסת העולם שלי כאשר נוצר קשר זוגי-גם אם יש לו התחלה מדהימה זה עניין של
זמן עד שמשהו יתקלקל. מתקלקל אגב זה לא גירושין…יש הרבה קלקולים קטנים בדרך שאם מזהים ומכירים
אותם ההתמודדות היא הרבה יותר קלה ואפילו קלילה ומספקת במקרים רבים.מבחינתי זה טבעם של דברים
מידי פעם הם מתקלקלים ולכן כדאי שיהיו לי(בתור גבר נשוי) ולזוגות איתם אני עובד את הכלים לתקן את זה
עוד לפני שזה מתקלקל באופן שקשה מאד לתקן. אז אופטימיזם זה לא ממש הקטע שלי ביעוץ הזוגי אלא
תשומת לב והכנה לעתיד.

סיפור # 4
"כדי שהתהליך יצליח אתה חייב להיות אובייקטיבי"
אני תמיד אבל תמיד…סובייקטיבי בתהליכים שלי.אני תמיד לוקח צד. הצד שאני לוקח הוא הצד
של מערכת היחסים.זה אולי נשמע מצחיק אבל תדמיינו לכם שבין הזוג שיושב מולי
יש חלל,החלל הזה הוא חלק ממה שמבטא את הקשר ביניהם. האינטרס שלי הוא תמיד
בראש ובראשונה ליצור חלל אוהב בטוח ומאפשר.אם אחד מבני הזוג צריך לפתח איזושהי
יכולת על מנת להיות חלק מחלל כזה אני אעבוד איתו על היכולת הזאת. אם אחד מבני הזוג
יעשה דברים שיפגעו בחלל אני אתן תוקף לחלל הזוגי ואדגים מדוע זה פוגע בקשר ואיך להחליף את
ההתנהגות במשהו אחר. אני מעולם לא אקח צד בעמדות של בני הזוג גם משום שאני לא באמת
יודע מה יותר נכון וגם משום שאם יש לי דעה בעניין זה לא יתרום לצמיחה ולהתפתחות של מערכת
היחסים. יועץ זוגי הוא לא שופט וגם לא חבר מושבעים. יועץ זוגי מפתח משקם ובונה מערכות יחסים.
העמדות של בני הזוג בפני עצמן הן פחות חשובות מבחינה זוגית.מה שחשוב זה כיצד
הם יודעים להתמודד איתן.האם הם יודעים כיצד לצמוח ולגדול מהן…עבור זה אני מאד סובייקטיבי.

סיפור # 5
אנחנו צריכים להשתנות על מנת שהיעוץ יצליח.
המיתוס הזה בד"כ מופיע בצורה של שאלה…"תגיד איך אנשים יכולים להשתנות אחרי
30 שנה בנישואים?" התשובה היא שהם לא. אם הם היו צריכים להשתנות היה קשה
מאד ליצור שינוי מהותי במערכות יחסים.העבודה של היעוץ היא לא לשנות אנשים
אלא להביא לידי ביטוי צדדים שכבר קיימים בהם.אז אם לדוגמא היא לא מרגישה אהבה
כלפי בעלה אבל יש לה שפע של אהבה כלפי חברותיה זה אומר שיש לה יכולת לאהוב.
במקרים רבים היא מאד אהבה אותו בעבר,כלומר אנחנו לא יוצרים יש מאין אלא מחיים
דברים שהיו שם בעבר או כבר קיימים אצל בני הזוג. אם הוא יודע לשים לב לדברים
שנעשים בעבודה שלו או לסיטואציות חברתיות זה אומר שיש לו יכולת לקרוא מצבים חברתיים
וניואנסים של קשר.העבודה הזוגית עוסקת באיך לקחת את הקיים ולהפנות אותו אל תוך
מערכת היחסים. בדיוק בגלל זה ניתן במקרים רבים לראות שינויים מאד מהירים
בטווח זמן קצר יחסית. בכך שבמהלך היעוץ נבנית החברות הזוגית בין בני הזוג,הם מוצאים
את עצמם מבטאים צדדים שהיו קיימים בהם לכל אורך הדרך ללא צורך להשתנות. מה אם
היכולת אינה קיימת? אז אנחנו נדרשים לפתח אותה ואם זה נקרא להשתנות אז בסדר…
אנשים לפעמים צריכים להשתנות אלא שכאשר יכולת חדשה נרכשת השינוי הופך להיות
טבעי וחסר מאמץ.

סיפור # 6
"מה אם אני כבר לא אוהב/ת אותו/ה?"
הסיפור שמסתתר מאחורי האמירה הזאת הוא שעל מנת שלזוג תהיה תקווה
ביעוץ הזוגי הם עדיין צריכים לאהוב אחד את השניה-לפחות קצת .האמת העצובה
היא שברוב המקרים -בגלל תופעת העיכוב כשזוגות מגיעים לקליניקה הם כבר
לא מרגישים אהבה זה כלפי זאת. כך שממילא נקודת ההתחלה היא כזאת כמעט תמיד.
כמעט כל הזוגות שהגיעו ליעוץ ויצאו עם אהבה מחודשת התחילו כך אז זה שבני הזוג
לא אוהבים זאת לא בעיה עבור היועץ אלא מצב נתון…וזה לא אומר דבר על ההצלחה של
התהליך.

אם אהבת את התוכן הזה ואתה מעוניין לקבל עוד ממנו 

By |