"זה הכל בגללנו"-שגיאת הייחוס הבסיסית

דמיין לעצמך את התרחיש הבא. מיכל ואייל יושבים אצלי בקליניקה ואני שואל בואו תספרו לי למה אנחנו כאן, לא סיימתי להגות את הנ סופית במילה כאן ומיכל אומרת…

מיכל: (מדברת בתקיפות) הוא לא איתי…לא משנה מה אני עושה אין עם מי לדבר. אני מדברת והוא שותק וזה הכי לבs שיש. כמה זמן אפשר להמשיך את זה?(פונה אליו) אני מרגישה שאתה הורס את היחסים שלנו. אני כל כך עמוסה ביום יום וכל כך חסרה לי ההקשבה שלך ותשומת הלב שלך ואתה לא שם. אני פשוט לבד.

אייל: (מופתע) אני? אם רק היית יודעת לדבר כמו בן אדם אולי הייתי רוצה לדבר איתך. את רק צועקת. איך אפשר לחיות ככה? על איזה יחסים את מדברת? היחסים שבהם את צועקת ואני שותק כמו איזה ילד מושפל? תסתכלי על עצמך? את לא יודעת להתנהג ובגלל זה אנחנו כאן. חוץ מזה את יודעת כמה קשה אני עובד? אני עובד 210 שעות בחודש, מתי בדיוק יש לי זמן להקשיב לכל מה שיש לך לומר? את מקשיבה לי? חוצפה… מספר חודשים לאחר מכן אחרי תהליך זוגי משותף מיכל ואייל חוזרים מחופשה. הם מגעים לפגישה השבועית שלנו ואני שואל אותם מה שלומם.

מיכל: מדהים…היתה לנו כזאת חופשה מדהימה. אייל היה קשוב אליי, דיברנו במהך התקופה והוא אמר לי שהוא אוהב אותי. כל כך התגעגעתי לזה. היו לנו שיחות מדהימות ושיחקנו עם הילדים וגם ברגעים שהיו לנו משברים קטנים התמודדנו מאד יפה. הייתי גאה בנו כזוג.

אייל: נכון היא לחשה לי כל מיני אמירות אוהבות באוזן והרגשתי שגם כשאני עושה טעויות קטנות היא מכבדת אותי וחוץ מזה היה לנו סקס מדהים. נזכרתי מחדש למה אנחנו ביחד ואני מרגיש שזה בזכותך. היית מקסימה אלי ולכן הלב שלי נפתח…

אתה בטח אומר לעצמך, זה השלב שבו הוא יראה מה הוא עשה עם הזוג הזה ואיך כיועץ מוכשר ויוצא דופן הוא עזר להם לעבור מצב. אז זהו שלא! שני התרחישים האלו של מיכל ואייל שלעין בלתי מזויינת נראים שונים כשמיים וארץ יש בהם מן המשותף גם כשהם פגועים וכועסים וגם כאשר הם מבושמים מאהבה. אייל ומיכל נגררו בעל כורחם לאחת השגיאות הנפוצות ביותר במערכות היחסים. שגיאת היחוס הבסיסי. על פיה טיב המערכת הזוגית שלהם נקבע בראש ובראשונה על פי איך שבן/בת זוגי מתנהג או לחליפין על פי איך שאני מתנהג/ת. הם לא רואים את עצמם בתרחיש, אבל הרבה יותר חשוב מכך הם גם לא ערים להשפעות הסביבתיות שיכולות להיות הרסניות למערכות יחסים. לדוגמא: בעידן שאנחנו חיים בו עומס בלתי סביר של עבודה הורס יותר מערכות יחסים מאשר פרטנרים דעתנים. דוגמא נוספת היא אירוע חיצוני לזוגיות שהשפיע עמוקות על חווית החיים שלהם כגון:מוות של הורה, פיטורים מהעבודה וחוסר יכולת של הגבר להתפרנס, לידה של 3 ילדים על פני 4 שנים וכדומה. זה מתחיל כמשהו חיצוני שקרה שמהווה קושי והופך להיות בן/בת הזוג שלי מתייחס אלי מגעיל. הבעייה הכי גדולה בשגיאת היחוס הבסיסית היא שבמקרים ומשהו השתנה בסביבת החיים של הזוג בני הזוג לא חושבים על האפשרות להתמודד עם הגורם המפריע עצמו ועם המשמעויות שלו. במקום הם נגררים לגל של האשמות או מחמאות ושוכחים שלכל תמונה יש רקע ובמקרים מסויימים הרקע משחק תפקיד מאד משמעותי. במילים אחרות הם מחפשים את המפתחות מתחת לפנס. אז לדוגמא בוא נאמר ואתה כיועץ תאמר להם כך "תקשיבו חברים זה מאד הגיוני שאתם סובלים לאור מה שקרה לכם. האדמה רעדה מתחת לרגליכם ואתם עדין מתמודדים עם המוות/פיטורין/עומס בלתי נסבל וכדומה" התגובה שלהם תישמע כך-במידה והם שרויים בשגיאת היחוס הבסיסית.

אייל: נכון זה מה שאני מנסה לומר לה כל הזמן אבל היא לא מקשיבה, אתה יכול ללמד אותה להקשיב?

מיכל: מה שקרה קרה, אבל למה אתה חייב להיות כזה מגעיל.

מייד הם חוזרים לחיק השגיאה, אז אם אתה מרגיש לעתים שמתחיל להיווצר מעט ריחוק במערכת היחסים שלך שאל את עצמך מה קרה בחייכם שאקלים הקשר השתנה ולא במה בת זוגי אשמה או לחליפין במה אני אשם. אם לא תמצא דבר תמיד תוכל לחזור להאשים אותה…